איטס

הגעתי דרך המלון. התחושה שקיבלתי היא ״כל דבר תוספת״. קפה בגודל לא סביר (כוס חד״פ קטנה), בסך הכל להוסיף עוד טיפה מים… לאמריקנו הגון שבן אדם נוהג לשתות. הוספתי 12₪ לסלט קטן (יש לומר טעים מאוד) וראיתי שיש לי רק 3 חתיכות מלפפונים (מיום לפני שהזמנתי זכרתי שיש יותר..) וביקשתי עוד טיפה. המלצרית פנתה למטבח והחזירו לי תשובה שנפגעתי ממנה באופן אישי: ״אין לנו״. אם היה צריך להוסיף עוד כסף הייתי מוסיפה כי כבר הבנתי את הוייב, אבל היחס והזלזול הם שפגעו בי, בקשתי הייתה בסך הכל לגיטימית.

אתחיל בכך שהאוכל שם טעים. אבל - הגעתי 5 דק אחרי 21:00 שהמקום עוד פתוח ויש אנשים. מעבר לכך שהיה המון מזון שנשאר בוטרינה, המוכרת החמודה הסתכלה עלי ואמרה בחשק נלהט ״סורי אנחנו סוגרים בדיוק ב21:00״ מה יהיה עם השירות בעיר הזאת? 🤦🏼‍♂️

בית קפה, מנות אוכל טעימות אבל עלולות לאכזב כארוחת צהריים שלמה, קפה מצויין, מאפים טעימים ומיוחדים והחצר האחורית (למעשה החצר הקדמית של בית חנה ) נהדרת ודי מבודדת בדרך כלל. שווה לקחת הפוגה קצרה מההמולה.

התעלמות מצד כל העובדים במקום במשך 20 דקות. וזה כאשר אין בכלל לקוחות. הכל חשוב יותר מלקוחות. פעם אחרונה שלי

בסך הכל בית קפה נעים ונחמד. הישיבה בפנים מאוד מצומצמת, העיקר הוא בחוץ. התבשילים בדרך כלל לא כוללים חלבון אלא רק תוספות פחמימתיות וירקות, כך שמי שמקפיד על תזונה לא סוגר שם את הפינה של ארוחה מזינה. במאפים אין די אופציות לטבעונים. הצוות לא באמת נחמדים עד הסוף, יש איזה אטיטיוד. הלוקיישן פנטסטי