Decks Restaurant

Wonderful dining experience in Tiberius, Israel. The view is spectacular siting on a large deck over the Kinneret (Sea of Galilee). Best Kosher Food. Steaks and other meats.

נתתי 2 כי החוויה לא הייתה עד כדי כך גרועה. מסעדה בערב זה יותר מאוכל, זו חוויה. היינו בשעות הערב, הים חם ולח. היו מאוורים שלא עבדו (התקלקלו) ולא מחליפים אותם. המנות מתומחרות בקטע מוגזם, סוג של מלכודת תיירים כשרה. הדגים, מפתיע אבל לא גדלים בכנרת (מוזר כשהמסעדה בנוייה על שפת הכנרת) כל רכיב בתפריט מתומחר בנפרד. הזמנתם חומוס, יופי הוא לא מגיע עם לחם/פיתה. רוצים? יופי שלמו עוד. העיקריות מגיעות בלי תוספות. רוצים? יופי שלמו עוד

היה נורא, המסעדה עד לשעה שש נמצאת בכלל בתוך מסעדה אסייתית. בקשנו בשר באנו בשביל זה ואמרו שאין. האוכל האסיאתי היה נורא, לידינו היתה קבוצה שלהם כבר מצאו בשר כנראה היו חשובים יותר מאיתנו. בקיצור אכזבה גדולה, המקום מטונף ,כיסא תינוק מטונף בושה. חבל אהבתי פעם את דקס.

זו לא פעם ראשונה שאנחנו בדקס, שמאז ומתמיד לא מצטיינת בשירות, אבל הפעם זה היה ביזיון וממש הצטערתי שהגעתי למסעדה. השירות פשוט הרס את הערב. זה בנוסף למוזיקה מחרישת אזניים בשביל משלחת אמריקאית, שפשוט לא איפשרה לנו לדבר אחד עם השני. אבל מעל לכל שירות גרוע - התעלמות מקיומנו, מהרגע שישבנו, המשך התעלמות בוטה גם אחרי שבסה"כ ביקשנו תפריטים ושינקו את השולחן, וגם לאחר מכן לאורך כל הערב. חוץ מהרגע שהמלצרית באה לחייך ולשאול אם הכל בסדר ולא לעשות כלום עם המידע שאנחנו מוזנחים. פשוט תת רמה. חווייה לא מומלצת בכלל.

בשר מעולה, צ'יפס טעים. חסה יקרה בטירוףףף, חומוס צבר עם קצת פפריקה. אבל אולי הדבר הכי מדהים שקיבלתי מהמקום הזה, הוא חוויה שלא אשכח: אז ישבתי עם משפחתי במסעדה, פתאום מישהו מדליק רמקול ואישה מבוגרת אחת מתחילה לברך "מיכאל אתה נהדר אני מקריאה לך את מה שיפה כתבה". קיצר הייתה מסיבת יומולדת למשפחה שישבה בשולחן לא רחוק מאיתנו. ברכות איחולים וכו' עם חריזות הזויות כמו "משהו משהו שבעתיים... משהו שתחייה עד מאתיים" ("ברכות עד השמיים" לא היה מספיק?) ואז הפעילו שיר מלך העולם של שלמה ארצי והשיר הולך והיא ממשיכה לדבר במיקרופון "מלך העולם אתה מיכאל" "זכית שיש לך אישה כמו יפה. תרתי משמע" הלאיתי אתכם קיצר ואז המוזיקה מתגברת והשיר עובר ל"סלבריישן" שיר מסיבות באנגלית. השבט שחגגו מתחילים להתקפל אבל המוזיקה - ממשיכה. פתאום קמים כמה אמריקאים מהשולחן מאחורינו וניגשים להרחבה ומתחילים לפזז. כמו בסרטים כזה, עם הידיים למעלה ומזיזים את האגן. והווליום מתגבר. מיכאל יפה ושאר החבר'ה כבר עזבו. המוזיקה ממש מציקה אז אבא שלי הלך לבקש להנמיך את המוזיקה. לאחר 2 דקות הוא חזר 'בידיים ריקות', והסביר: "אמרו לי שזו משלחת של אייפאק והם חשובים יותר מאיתנו" (כי הם רוצים את המוזיקה). עלבון מוחלט. אז אנחנו, האנשים הפשוטים והלא חשובים שרק שילמו מחיר מלא, נאלצים להשלים עם הרעש. קיצר גומרים לאכול קמים מתמתחים ופתאום מי מאחורינו על סירה בים? יפה מיכאל והשבט. בסוף קיבלנו אבטיח כפיצוי. ייאמר לזכותם שהשירות היה חביב ובעל הבית עצמו התנגד ישירות להשפלה של אבי (שנעשתה בפועל על-ידי מלצריות אחרות). החוויה שלי הייתה טובה לכן לא גרעתי מ4 כוכבים.