טו גייז

אתם תגיעו למקום מוזנח, הכסאות לא יהיו נוחים וסביר להניח שיהיה לח או קר תלוי בימות השנה. הבעלים גם ייתנו לכם להרגיש לא בנוח אם הוא טיפ טיפה לא יבין אתכם או שלא תהיו החלטיים מספיק לבחור את המנה המדוייקת, נראה שהוא אפילו קצת כועס לפעמים או מיואש, או סתם זקן עם שפם שנמצא קצת יותר מדי שנים על הגריל במסעדה ששמה בעברית מקולקלת "שני הומואים". אבל. וזה אבל גדול. מאוד גדול. לבשר יש טעם מעושן שאינו דומה לשום דבר שטעמתם בחיים. יש לו ריח של שריפה טרופית, זה משתלט עליך ואתה לא ממש יודע להסביר מה ולמה זה קורה. הרגעים האלה עם הפרגיות בבאגט הענק בידיים והלעיסות של הביס הראשון שולחים אותך למסע חיפושים עצמי, אל העבר, אל טעמי בסיס שכבר לא טועמים היום וזה גורם לך לחשוב. אי אפשר לשחזר את הטעם או לקבל אותו בשום מקום אחר על הפלנטה הזו ולכן, אסור לוותר על החוויה. ואגב, אם שאלתם, שם המסעדה "שני גברים", רק שהאנגלית האשדודית של שנות התשעים לא היתה משהו וכך יצא ששני הומואים נפגשו סביב מנגל באשדוד הישנה והפכו ללב הקונצנזוס המקומי בעיר שהיתה הכל חוץ מליברלית. 5 כוכבים.

רמת הניקיון לא הצד החזק , מחירים סבירים , מפריע לי השלולית הקבועה בצד המדרכה צמוד למסעדה

מחייבים באקסטרה כסף על תוספת של קצת סלט ומאידך לא מפחיתים למי שלא רוצה סלט.

היום ביקרתי שפ לאחר,שנים רבות שלא הייתי . בעבר היה אחד המקומוץ המועדפים עלי לאכול על האש. האוכל והסלטים נשארו מעולים.

אוכל טעים במיוחד הקציצות והמרגז , עמוס באנשים אבח רק מראה כמה טעים, טרי הכי חשוב