Haim Neimim in the Desert - חיים נעימים במדבר

נעמה ושמוליק היקרים! עבר קצת יותר משבוע מאז שהתארחתי אצלכם וכבר מצפה לרגע שאבוא שוב. חשבתי לתת לדברים לשקוע ולהיטמע לפני שכותב לכם, לראות מה אזכור וכמה אזכור, כי הזכרון הוא דבר מעניין...מעבר למקום המיוחד שבו בחרתם להקים את ביתכם, אני נזכר בטעמים, ריחות, וצבעים של הארוחות הנהדרות שהכנתם. בנעימות של המצעים, הנוחות של המיטה בחדר האירוח, באבני המדבר עם הכיתובים שליוו אותי בכל מקום, בציורים הנהדרים על דלת חדר האירוח ובטברנה, בלוכדי החלומות, בקול פעמוני הרוח, ובדגל ישראל מתנוסס. זוכר היטב את ערף המדבר, את שפע...ועוד הרבה. למען האמת, היה לי ברור מהרגע הראשון ששוחחנו ונפגשנו, שלא אשכח כלום, מסיבה פשוטה אחת. הענקתם לי הרגשה שהגעתי הביתה. תודה 🙏

הגענו למקום קבוצה של 6 רוכבי אופניים, במסע על "שביל ישראל לאופניים" לכיוון אילת. מעולם לא יצא לנו להגיע לשחרות - מהמקומות שחולפים על פני השלט שלהם על כביש הערבה וממשיכים בנסיעה. אבל מתברר שבישוב צנוע זה מתחבא אוצר של ממש: אירוח ביתי (שמוליק לא אוהב את הכינוי "צימר", ובצדק) שלגמרי מצדיק את ההגדרה - התקבלנו בחום ובידידות, וכמובן בכוס קפה שחור עם חוואייג' (אפשר גם כל משקה חם אחר ע"פ העדפתכם). אחרי מקלחת חמה ומנוחה קלה נכנסנו לטברנה של שמוליק לארוחת ערב כיד המלך. המאכלים, החל בסלטים, דרך החמוצים והמנות המבושלות, כולם תוצרת בית, מעשה ידיה של נעמה (עם קצת עזרה של שמוליק). גם ארוחת הבוקר היתה מעולה. כל כך התרשמנו מהאוכל, שכבר במקום החלטנו לשנות את התכנית ליום המחרת וקבענו איתם ארוחת ערב נוספת בדרכנו בחזרה עם ההסעה מאילת למרכז, ואכן שוב לא התאכזבנו. רק לציין שכל הטוב הזה מגיע עם חיוכים, שיחה חברותית ואוירה חמה - ממש משפחה ליום אחד. נ.ב. - מומלץ לא להפסיד את הזריחה, המלווה בעדר יעלים, וגם את השקיעה, על רקע הרי אדום והבקעה (צפו בתמונות המצורפות)

מקום שקט נקי ונעים וטעים באמצע המדבר עצרנו ללינת לילה וארוחות ברכיבת אופניים בדרך לאילת שמוליק מקבל את אותנו בהתלהבות, מייד מגיש מים וקפה אוכל טעים ובשפע רב , ואפילו מנות טבעוניות מרקים, סלטים ולחמים מיוחדים מעשה ידי נעמה ביום למחרת בדרך הביתה חזרנו לארוחה טעימה נוספת בקיצור אירוח משפחתי חם - מומלץ בחום

לא חשבתי שאגיע לשם , לא הכרתי את המקום למרות שהייתי ''באיזור'' הרבה פעמים לאחרונה. בשעה 21:00 עוד לא ידעתי איפה אשן בלילה. חיפשתי מקום קרוב ''יחסית'' לבסיס סיירים, שם הורדתי ''חיילות מתגייסות'' אתמול בלילה ובבוקר אספתי משם חיילים אחרים לניווטים. אחרי המלצה שקיבלתי התקשרתי, התייחסו אלי כאילו אני ממלא את כל המקום לשבוע, בשעה 23:00 הגעתי, שמוליק המתין לי, עשה לי סיור שאחריו הרגשתי שאני פה כבר שבועיים. השהייה הקצרה שלי במקום היתה כ'כ נעימה (7 שעות בסה'כ) והיא כללה קפה עם שמוליק, מקלחת חמה, שינה טובה, שוב מקלחת לפני יציאה וארוחת בוקר מעשה ידיה של נעמה (אל תפספסו את הריבה ואת הטחינה שלה ;)) אנשים מקסימים שאוהבים לארח, יחס טוב, מקום מפנק, שקט מרפא. בדרך לשם בחושך לא ראיתי כלום מלבד כביש צר ומים מהשטפונות , בבוקר נגלה לעיניי המדבר המהמם . בקיצור, אם גם אתם אוהבים לישון במקומות פסטורליים ושקטים, יחס ואוכל של בית, אל תהססו. תודה נעמה ושמוליק. ❤️

אחת החוויות המוזרות ביותר שהיו לי כשניסיתי לבדוק מקום אירוח. עברתי תחקיר עומק אצל נעמה: איך הגעתם אלינו? למה אתם לא הולכים למלון הסמוך? אהה, יקר לכם? כמה אתם רוצים לשלם? טוב, התקציב שלכם נמוך מדי. רגע, תני לנו מחיר! אולי נעמוד בו? לא, לכו שימו אוהל בחולות כיסוי. וזהו. נזרקנו. התלבטתי יום לפני שכתבתי את הביקורת הזאת, כי יכול להיות שהמקום מדהים. אבל יחס כזה - לא ברור לי איך הרווחתי אותו. ההתכתבות שמורה אצלי והיא אמיתית לגמרי.