בית כנסת העתיק מוצא

שילוב של מבני אבן ישנים עם עתיקות, בית משפחת ילין ומבנה חאן הדרכים שהפך לבית הכנסת של מוצא, וסיפורם של חלוצים שהתיישבו כאן לפני מאה ושלושים שנה, בהחלט מרשים ומרגש. לכך תוסיפו את נוף הבוסתנים והמעיינות סביב ותבינו למה בחרנו לערוך את בר המצווה באתר בית הכנסת. חובה חובה לציין את עומרי שמתחזק ומנהל את בית הכנסת והאירועים במקום, פשוט אין דברים כאלו, יוצא מגידרו לסייע ולהשביע את רצון האורחים. מומלץ מאד לבקר ולהתרשם וגם כמקום לאירועים .

בית הכנסת העתיק מוצא הוא בית כנסת הנמצא סמוך לסיבוב מוצא בכביש ירושלים-תל אביב. מיקומו של בית הכנסת ליד שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הישראלית ומתקופת בית שני יחד עם מעיינות שופעי מים בקרבתו, הביאו למסקנה כי בסביבתו שכנה העיר מֹּצָה המקראית. בשנת 1871 נבנה חאן במוצא, ושנת ייסודו חקוקה על אבן הקשת במבנה המשמש היום כבית כנסת. החאן נבנה על בסיס מבנה עתיק, שנבנה על-פי המשוער בימי ממלכת ירושלים הצלבנית. הבניין נבנה על ידי יהושע ילין, על מנת לשמש מלון דרכים לעוברים בדרך יפו-ירושלים. בהמשך שימש מרתף המבנה בית לפועלים. בשנת 1905 הגיעה קבוצת תיירים למוצא, בהם הרב בנימין זאב קראוס, רבה של דברצן שבהונגריה, שלמה צבי שי"ק, רבה של העיר קרצאג ואחרים, וכששמעו מיהושע ילין כי אין בית כנסת במקום, יזם הרב קראוס גיוס סכום כסף נכבד לבניית בית הכנסת בתוך מבנה החאן. סיפור הקמתו של בית הכנסת מונצח בשילוט המצוי באתר המבנה שימש כבית כנסת עד פרעות תרפ"ט, ואז ננטש. לאחר מכן היה המבנה חלק מהכפר הערבי קאלוניה - כיום מבשרת ציון. בשנת 1961, עם התיישבותן של המשפחות הראשונות באזור מוצא תחתית, שופץ הבניין וחזר לשמש בית כנסת. בשנת 1973 בוצעו ליד בית הכנסת חפירות ארכאולוגיות, בהן התגלו שרידי יישוב מהתקופה הרומית - יישוב ששמו היה קולוניה (מושבה בלטינית), מקור השם של הכפר הערבי שהיה במקום. בית הכנסת שוכן סמוך לבית ילין. בית הכנסת משמש כיום בימות החול כאולם אירועים. בשבתות מתקיימות בו תפילות עם ציבור מצומצם מתושבי הסביבה: מרמת מוצא, מוצא עילית ואף ממבשרת ציון.

מקום בסדר גמור, רק בלי קליטה

מקום נהדר לארועים לא ענקיים מחוץ לעיר מה שנקרא בחוג מצומצם

המקום יפה ופסטורלי, אך מעבר לכך מסתתר מאחוריו סיפור מדהים, על יזם ענק בשם יהושע ילין האשכנזי מפולין, (אביו של המחנך דוד ילין) וחמו שלמה יחזקל יהודה (ספרדי עיראקי במוצאו), שידוך נדיר בירושליים של 1860, שיצאו לקנות אדמה מחוץ לחומות ירושליים מידי ערביי קולוניה ולעבדה לחקלאות. רצה הגורל שהם גילו באדמתם מבנה ביזנתי הקבור באדמתם, אותו שיפצו ועליו בנו קומה נוספת ליצירת חאן בדרך העולה מיפו לירושלים. החאן הצליח והתפתח, והיה הגרעין שיסד את המושבה מוצא מחוץ לירושליים ושימש לה גם בית כנסת וגם בית ספר לילדי המושבה מוצא, בו לימד משה דוד גאון (סבם של יהורם ובני גאון) עת סיים את לימודי ההוראה במדרשת המורים של דוד ילין. ציונות אמיתית של יהודים מאמינים שחיו בירושליים הרבה לפני הקונגרס הציוני הראשון ויצירת התנועה הציונית.